FocusMeld: משימה אחת במקום הזנב האין סופי

רוב היישומים הניידים של היום מנסים לפתור את אותה בעיה: איך להאריך את זמן ההשהייה של המשתמש בתוך האפליקציה ככל האפשר.

זנבות אינסופיים, סדרות יומיות, דירוגים, פרסים, תזכורות ותוכן חדש מיד לאחר הקודמיו — כל אלו פועלים על שמירת תשומת הלב.

ל-FocusMeld נבחרה לוגיקה שונה מראש.

האפליקציה לא צריכה לשמור את המשתמש בכל מחיר.

המשתמש מקבל משימה אחת. מבצע אותה. ואז יש הפסקה.

אתגר חדש יופיע מאוחר יותר.

ולא בהכרח מחר באותה השעה או באשראי סדיר של זמן. המערכת שיקלה את שעת היום ואת הקצב הרגיל של המשתמש: תקופת המנוחה חייבת להישאר תקופת מנוחה.

ולא זה לא הגבלה טכנית.

זו חלק מהרעיון של FocusMeld.

משימה אחת במקום עשרות אפשרויות

ב-FocusMeld אין צורך לפתוח קטלוג ענק ולהחליט בכל פעם במה עסוק.

ברגע מסוים יש משימה פעילה אחת.

זה נראה כמו פתרון קטן בממשק, אך הוא משנה משמעותית את האינטראקציה עם האפליקציה.

בחירה רחבה דורשת תשומת לב: יש לבדוק אפשרויות, להשוות ביניהן, להחליט מה מעניין ומה אפשר לוותר עליו.

FocusMeld מסיר את הצעד המיותר הזה.

יש פעולה מוגדרת.

לקרוא.

לזכור.

להגיד.

לצייר.

להסתכל מסביב ולזהות משהו.

לעצב תשובה אישית.

התוכן המרכזי עכשיו הוא זה המשימה.

הבאה תגיע אחריה.

התור נע יחד עם האדם

ל-FocusMeld יש כלל בסיסי נוסף: הזמן עצמו לא מפעיל את המשתמש למשימה הבאה.

עד שהמשימה הנוכחית לא הושלמה, היא נשארת בתוקף.

אם האדם לא חזר מחר — אין בכך בעיה.

אם עבר חודש — המשימה לא עברה לאיבוד.

גם אחרי הפסקה ארוכה מאוד, האפליקציה לא תציג למשתמש ערימה ענקית של תרגילים מוחמדים כ-“משימות שנפלת עליהן.”

התור פשוט מחכה.

זה חשוב במיוחד לילדים. FocusMeld לא צריך ליצור תחושת חוב כלפי האפליקציה: “החסרת עשרה משימות,” “היית מאחור,” “הסדרה שלך אבודה.”

כאן אי אפשר להשחית את התור העצמי שלך.

הוא מתקדם רק כאשר המשתמש עצמו מתקדם.

אימון ואחריו מנוחה

לאחר ביצוע משימה, FocusMeld לא מציע מיד עוד חמש משימות.

הפסקה היא חלק מהמודל עצמו.

ישנה קצב פשוט:

תרגיל → מנוחה → תרגיל הבא.

הרעיון הזה מובן במיוחד במשימות לילדים.

אם ילד קורא, זוכר, מדבר, מצייר או מתמקד בפעולה מסוימת כמה דקות, האפליקציה לא צריכה לדרוש ממנו מיד את החלק הבא של תשומת הלב.

המשימה הושלמה — אז אפשר לסגור את FocusMeld לזמן מה.

הילד חוזר לעיסוק הרגיל שלו.

גם מבוגר.

האפליקציה במודע יוצרת מועד בו אין יותר מה לעשות בתוכה.

זה פתרון לא רגיל באפליקציה מודרנית.

המשימה הבאה לא מגיעה בדיוק בזמן התראה

אתגר חדש לא חייב להופיע בכל פעם בדיוק באותה השעה.

יש כאן בכוונה וריאציה.

FocusMeld לא צריך להפוך לשעון מעורר מכני, בו המשתמש כבר יודע מראש שזה בדיוק בזמן מסוים יופיע תרגיל חדש.

אך הווריאציה לא משמעותה חוסר בכללים.

המערכת שיקלה את שעת היום.

הלילה וזמני השינה הטבעיים אינם זמן מתאים לאתגר חדש.

האפליקציה לא צריכה להעיר את הילדים בשביל אתגר ולא צריכה להציע למבוגר תרגיל רק כי השעון הפנימי החליט להמשיך את התור.

המנגנונים הספציפיים לזיהוי רגע הבא נשארים חלק מהיישום הפנימי של FocusMeld.

עבור המשתמש חשוב העיקרון: המשימה מופיעה בהמשך ולא מיד אחרי הקודמת בשעה הנכונה.

FocusMeld לא רק לילדים

בהקשרים של ילדים, רעיון FocusMeld מודגש במיוחד, אך האפליקציה מיועדת לא רק להם.

הגיל חשוב.

משימה אחת לא יכולה להיות מוצעת באותה הצורה לילד קטן, לנוער ולמבוגר.

אין לקטן להיות קשה מדי, כך שהביצוע יהפוך למקור תסכול מתמיד.

אך למבוגר אל צריך להיות קל מדי, כך שהאפליקציה תיחשב כמשחק ילדים לאחר כמה משימות.

לכן התוכן והמורכבות מותאמים לגיל המשתמש.

משימות ודרישות משתנות, אך העיקרון נשאר זהה:

עומס קטן ומשמעותי, ביצוע והפסקה.

קריאה, זיכרון, דיבור ותשומת לב

FocusMeld אינו מבוסס על סוג אחד של אימון בלבד.

אתגרים שונים יכולים לערב קריאה, זיכרון, דיבור, ריכוז, הערנות, חשיבה חזותית ודמיון.

במשימה אחת צריך לקרוא משהו.

במשימה אחרת — לזכור או לשחזר.

עוד — להגיד טקסט בקול רם.

אולי תצטרך ציור.

או להסתכל על הסביבה ולזהות משהו.

או לחבר אסוציאציה, דימוי או דרך לבטא רעיון.

הדבר משנות את התוכן וגם את טבע התשומת הלב שנדרש מהמשתמש.

ציירת חתול — ולא יחשבו שהשפלת את עצמך

בקשה פשוטה מאוד:

לצייר חתול.

אדם אחד מצייר טוב ואחר ייצור דימוי שנראה כמו חתול רק בתרומה של דמיון.

ל-FocusMeld זה לא שיקול להודיע למשתמש השני שהביצוע שלו לא טוב.

המשימה לא הייתה במציאת הצייר הטוב ביותר.

הוא עצר, התרכז, דימיין את היצור וניסה להעביר אותו לציור.

זו הפעולה החשובה.

FocusMeld יכול לנתח את התוצאות, אך לא כדי להעריך את היכולת האמנותית או ללעוג לתוצאה הלא מושלמת.

האפליקציה צריכה לסייע להתפתח, לא להציג עוד מקום שמבקר את האנושיות.

אותו הדבר לגבי דיבור

נניח אתגר אחר: לקרוא שיר בקול רם.

אחד יקראו בטוח וברגש, אחר יתקשה.

ילד עלול לשכוח מילה.

הוא מדבר לאט יותר.

יש שיבה שונה לדיבור שפרושו לכולם.

FocusMeld יכול לנתח ביצוע של אתגר כזה, אך מטרתו שוב היא לא לשפוט את איכותו של הדיבור.

הפעולה עצמה כבר דורשת תשומת לב.

צריך לקרוא את הטקסט.

להחזיק את הרצף.

להגיד אותו.

אולי לזכור משהו.

להתמקד לכמה דקות.

אלה פעולות שיש להן משמעות עבור FocusMeld.

הביצוע נבדק, לא הערך של האדם

זה אחד הגבולות החשובים ביותר של כל המערכת.

FocusMeld יכול לבדוק תוצאות, אך לא לשפוט את האדם כנוגע בערך שלו.

האפליקציה אינה מיועדת לקבוע כמה חכם, מוכשר או מצליח האדם.

היא אינה צריכה להסיק על ערך האדם על סמך ציור, היגוי או תגובה לא תקינה.

המטרה מצומצמת הרבה יותר: להבין שהמשתמש באמת עבד על המשימה ושהתוצאה שלו רלוונטית לעניין.

אם הוזמנת לצייר חתול — לא נדרשת איור מקצועי.

אם ביקשת לקרוא שיר — לא נדרש נאום של שחקן.

אם ביקשת לתאר מה שרואים — אין תיאור אחד נכון בספרות.

FocusMeld מעריך את קיום ההשתתפות המושכלת, לא את המיקום במפה של כישרונות.

אין תמיד תשובה נכונה במשימה

חלק מהאתגרים מראש אינם מכילים פתרון נכון אחד.

אפשר לבקש מישהו להבחין במשהו מסביב.

לספר על רושם.

לצייר דימוי.

לבחור אסוציאציה.

לעצב רעיון משלו.

השוואה לתוצאות אלו עם אמת מידה קפדנית היא חסרת תועלת.

זו הסיבה ש-FocusMeld לא ירצה להפוך לשרשרת אינסופית של “נכון” ו”לא נכון.”

במקרים מסוימים, הביצוע עצמו הוא התוצאה.

לילד זה יכול להיות עבודה עם דמיון, תשומת לב, ויכולת לבטא רעיון.

וגבוה — מעבר מהזרם המידע המוכר לפעולה מסוימת.

דירוג קיים, אך משמעו שונה לחלוטין

ב-FocusMeld אפשרי דירוג.

אך חשוב מאוד להבין מה בדיוק משווים בו.

לא את איכות הציורים.

לא את יופי הדיבור.

לא את הזיכרון.

לא את האינטיליגנציה.

לא לעומק ביצוע המשימה עצמה.

הדירוג קשור לכמות המשימות שהושלמו.

האדם יכול לראות את הפעילות שלו ואם רוצה — להשתתף בהשוואה של כמה משימות שיבצע.

כך, התחרות אפשרית, אך היא לא הופכת לתחרות כישרונות.

ילד שמצייר פחות טוב מאחר — לא חייב להיות “נחות” בדירוג.

ומבוגר עם דיקציה פחות בטוחה — לא חייב להפסיד לאלה עם דיבור טוב יותר.

שני ביצעו את המשימה.

שניהם קפצו קדימה.

וכמות הצעדים הללו, ולא האיכות הסובייקטיבית של התוצאה, יכולות להשפיע על הדירוג.

גם הדירוג הזה אינו חובה

עם זאת, ההשתתפות בהשוואה אינה חובה לשימוש ב-FocusMeld.

אם מישהו רוצה לראות כך — אפשר שהוא ייסתמש בזה.

אם לא — המשימות עצמן לא מאבידות מחשיבותן.

זה מאפשר לשמר מוטיבציה במשחק לאנשים שאוהבים ומשאיר את האפליקציה עצמה לא במען תחרות.

המטרה המרכזית כאן היא לא המיקום בתחרות, אלא המשך ביצוע רצף המשימות שלו.

זה חשוב במיוחד לילדים

הילדים מתפתחים שונה מאוד.

אחת קוראת טוב אבל לא אוהבת לצייר.

אחרת זוכרת טקסט בקלות אך מתביישת לדבר בקול רם.

שלישית מושלמת בדמיון, אך איטית יותר במשימות הקריאה.

אם תשלב את כל זה במפה אחת ותחליט להודיע לילדים מי “יותר טוב,” האפליקציה תגרום לתוצאה ההפוכה מזו שהושקה אליה.

לכן, FocusMeld מפרידה בין ביצוע והערכת יכולות.

הילד יכול לבצע את המשימה בדרך שלו.

המטרה היא שההישג יראה כתוצאה משימוש ביכולות כמו זיכרון, דיבור, תשומת לב, דמיון או אחר.

ומחר או אחר כך תהיה משימה קטנה אחרת.

כך התפתחות המתבצעת מתוך שלבים קטנים ולא מתוך השוואה מתמדת לתוצאות אחרים.

גם למבוגר זה לא משעמם

ההתאמה לגיל עובדת גם כן לשני הכיוונים.

היא לא רק כדי למנוע ממשימה להיות קשה מדי לילדים.

גם למבוגר יש עניין לבצע פעולה משמעותית, כדי ש-FocusMeld לא ייתפס כאפליקציה לפעוטות בלבד.

לכן, אופי ומורכבות המשימות משתנים עם הגיל של המשתמש.

אך הרעיון המרכזי נשאר אותו הדבר:

משימה → ביצוע → מנוחה → אתגר הבא בזמן הנכון.

אם המשימה לא בוצעה — FocusMeld מחכה.

אם האדם חזר הרבה מאוחר — הוא ימשיך משם שהפסיק.

אם הציור לא מושלם — זה לא סיבה להשפיל את היוצר.

אם השיר נקרא לא כשחקן מקצועי — זה לא הופך את התרגיל ללא משמעותי.

FocusMeld לא שואף לתפוס את מירב תשומת הלב שלך.

המטרה היא להשתמש בחלק קטן ממנה כדי לפתח וגם להשיב חלק רב לבן אדם.

למידע נוסף על הפרויקט: focusmeld.de